שם הצמח בעברית:

שם הצמח בלטינית:

היכן גדל הצמח:

אירופה ואסיה.

פעילות רפואית של הצמח:

משלשל עדין, מעודד הפרשת מיצי מרה, בעל פעילות מטהרת, תמיכה כבדית, תמיכה עיכולית, חיזוק ותמיכה כללית לגוף, טיפול ביבלות.

לפתרון איזה בעיות רפואיות משתמשים בצמח:

שימוש בצמח הינו מאוד נפוץ. הצמח יעיל ואפקטיבי מאוד כמשתן, זאת בזכות ריכוזים גבוהים של מלחי אשלגן. ריכוזי אשלגן אלו יכולים להחליף את האשלגן אשר אובד בשימוש בתרופות משתנות. כול חלקי הצמח בדגש על השורש הינם: משלשלים עדינים, מעודדי הפרשת מרה, מטהרים את הגוף, משתנים חזקים, תומכי כבד, תומכי עיכול ומחזקים כללים לגוף. בניסוי שנערך על שורש הצמח מצאו כי הוא מעודד הפרשת מיצי מרה, עוזר להורדת רמת סוכר גבוהות ובעל פעילות אנטיביוטית חלקית כנגד זיהומי שמרים. השורש המיובש הינו בעל השפעה חלשה יותר מהטרי. שימוש פנימי של הצמח מטפל בכיס המרה, הפרעות במערכת השתן, אבנים בכיס המרה, צהבת, שחמת הכבד, בעיות עיכול המלוות בעצירות, בצקת המלווה ביתר לחץ דם וחולשה של הלב, בעיות כרוניות של מפרקים ועור, גאוט, אקזמות ואקנה. יש סברה הגורסת כי הצמח אף מסלק אבנים מהכבד. הכנת תה מהעלים משמשת במשלשל עדין.

חלקי הצמח בהם נמצאים החומרים הפעילים:

עלים המיובשים, שורש המיובש, כל הצמח הטרי.

באיזה מוצרי צוף משתמשים בצמח:

לייפמל

הערות:

יש לקצור את שורש הצמח בתקופת הסתיו כשהצמח הינו בן שנתיים לפחות. את העלים יש לקצור באביב כאשר הצמח פורח, ניתן לייבש אותן לשימוש מאוחר יותר. ניתן להכין תה מהעלים או מהשורש (נפוץ יותר).